חדשות: 
   האתר החדש הישוב עלה - כולם מוזמנים להשתמש |    זמן קהילה - מתחברים לפעילות קהילתית מהבית |    מורידים את התחלואה בישוב לפני סיום הסגר |

8 בינואר 2016 – שלוש שנים לאחר ההצפה

פוסטים אחרונים

דלית אשורי, תושבת בת-חפר,  סיימה לאחרונה לימודי תואר שני בניהול מצבי חרום ואסון באוניברסיטת תל אביב.  את עבודת הגמר שלה כתבה דלית על אירוע ההצפה שעבר הישוב.

במלאת שלוש שנים להצפה ולאור הבטחתה של דלית לשתף את התושבים במסקנות המחקר, שמענו ממנה קצת ממה שהעלה מחקרה.

נושא המחקר היה "הקשר שבין חרדה כללית, חרדה מצבית ורמת מוכנות בקרב תושבי הישוב בת חפר, לאחר אירוע הצפת הישוב בשנת 2013 ".

 

איך עלה הרעיון לעשות עבודה על ההצפה?

כבר מההרצאה הראשונה היה לי ברור שנושא ההצפה שעבר הישוב ילווה אותי לאורך כל הלימודים. בכל שיעור עסקנו בהיבטים שונים של התמודדות עם אסון, ועבורי חווית ההצפה בישוב הייתה הדבר הקרוב ביותר לארוע של אסון המוני.

אמנם ביתי לא נפגע, אבל כמו כולם הייתי שותפה להתמודדות היישובית ולעזרה ההדדית שהייתה חלק ממה שקרה בעקבותיה.

כאשר הגיע הרגע לבחור נושא לעבודת המחקר בחרתי לשלב את ניסיוני כעובדת סוציאלית,  את ההתמודדות עם אירוע ההצפה בישוב ואת התחום הניהול של מצבי חרום ואסון.

המחקר התבסס על ביטויי חרדה של תושבים שהועלו בעמוד הפייסבוק של הישוב לאחר ההצפה ובשני החורפים שלאחר מכן.

 

איך ערכת את המחקר?

לצורך עריכת המחקר הפצתי בקבוצת הפייסבוק של הישוב ובקבוצות ווטס אפ שונות שאלון אנונימי, המיועד לכלל תושבי הישוב שגילם היה מעל 18 ביום ההצפה. השאלון היה בנוי משלושה חלקים:

הראשון בדק חרדה כללית (דפוסי חרדה כללים אצל הנשאל) למשל "אני מרגיש עצוב" או "אני מרגיש שלווה" .

השני בדק חרדה מצבית (חרדה ספציפית מארוע של הצפה) לדוגמא "בחורף האחרון הרגשתי מתוח" או "בחורף האחרון הרגשתי נינוח".

החלק האחרון בדק עד כמה הנשאל נערך ומתכונן לארוע דומה, לדוגמא: "לקראת החורף הצטיידתי בתאורת חרום או פנסים.. ", ושאלות ספציפיות יותר כגון "לאחר אירוע ההצפה רכשתי סירה מתנפחת או אמצעי אחר לצורך חילוץ".

 

האם היתה היענות של תושבי הישוב למילוי השאלונים?

על השאלון ענו 140 איש, כמות אשר אפשרה לי להציג מחקר ברמת עוצמה ומובהקות גבוהה.

 מבין משתתפי המחקר  42% דווחו שביתם נפגע בהצפה ו 58% דיווחו שביתם לא נפגע. כאשר בשאלון עצמו היתה התייחסות לרמת הפגיעה בבית וברכוש.

30% מבין המשתתפים דווחו כי הם נאלצו לפנות את ביתם עקב ההצפה, כאשר בשאלון הייתה התייחסות ספציפית למשך הפינוי.

 

מה היו המסקנות של המחקר?

עלו שלוש מסקנות עיקריות:

  1. אצל אנשים שרמת החרדה הכללית שלהם גבוהה, גם רמת החרדה שלהם מאירוע נוסף של הצפה היא גבוהה.
  2. פינוי מהבית בעקבות ההצפה נמצא כגורם העיקרי לחרדה מהצפה נוספת, והוא גם המשפיע העיקרי על רמת הערכות לאירוע דומה.
  3. ישנו הבדל ברמת החרדה מהצפה חוזרת בין תושבי הישוב שנפגעו מההצפה לבין תושבי הישוב שלא נפגעו מההצפה.

 

זה לא מפתיע….

נכון. הממצאים אינם  מפתיעים. בעיני הממצא המשמעותי ביותר הוא שככל שמשך זמן הפינוי מהבית היה ארוך יותר כך מידת החרדה וההערכות גבוהות יותר, כאשר אני שיערתי שמידת הנזק תהיה הגורם המשמעותי ביותר.

 

מה אומרת הספרות על אירועים כאלה?

מהמחקרים עלה שבקהילות הנמצאות בסיכון מוגבר להצפות חוזרות, קיימת השפעה פסיכולוגית ארוכת טווח לחרדה וטראומה, וזאת בשל הזיכרון של הנזק שנגרם להן. המשתנים אשר משפיעים על התפתחות החרדה הם מצב נפשי לפני האירוע, מצב סוציו- אקונומי וחומרת הפגיעה.

בנוסף, נמצא שהצורך לשנות מקום מגורים באופן זמני גורם להפרעות נפשיות הנובעות  מהלחץ שנגרם עקב הפינוי.

נמצא שתופעות קלות של חרדה ופאניקה עשויות להמשך גם שנים רבות לאחר אירוע הצפה.

חשוב לי לציין כי המחקרים הראו שקהילות המאופיינות בחוסן קהילתי גבוה,  הינן בעלות יכולת התאוששות טובה יותר מאירוע קשה, מכאן שגם יכולתו של הפרט להתאושש, בתוך אותה קהילה, תהיה גבוה יותר. עבורי, החלק הקהילתי נשאר פתוח ומסקרן למחקר נוסף (לא שלי…), מכיוון שגם בראיונות שערכתי עם תושבי הישוב שנפגעו ועם בעלי תפקידים בישוב, וגם ברמת החוויה האישית שלי, הקהילה אכן הייתה גורם משמעותי ביותר ביכולתם של הנפגעים להתאושש, ללא ספק בטווח המידי של ההתגייסות המשמעותית שהייתה בישוב, אך גם בטווח הארוך בליווי ובתמיכה שהם המשיכו לקבל.

 

ולסיום….

אני רוצה להודות לכל אותם אנשים ששיתפו אותי, בשלבים הראשונים של המחקר, בחוויות שלהם ואפשרו לי למקד טוב יותר את נושא המחקר. תודה לכל בעלי התפקידים בהווה ובתקופת ההצפה שסיפרו, עזרו והעבירו לי חומרים לקריאה.

תודה גדולה לכל מי שענה על השאלון, למרות שלחלק מכם היה לא פשוט לחזור לחוויות הקשות שעברתם.

מי שמעוניין לקרוא את העבודה במלואה מוזמן לפנות אלי ואשלח לו אותה בשמחה

כל הזכויות שמורות לבת חפר © 2020