בחודש ספטמבר 1995 התקיים דיון רב חשיבות בוועדת השמות הממשלתית שליד משרד ראש הממשלה.
הדיון נקבע לאור בקשתו של ראש במועצה האזורית עמוס דגני לשנות את שמו של הישוב מ "סוכו"
לשם בת חפר.

הדיון התמקד בסוגיה המרתקת. האם מקומו של הישוב הוא השטח של חפר המקראית והא ראוי לישוב להיות בן/בת של מועצה. הדיונים התנהלו עד לשנת 1996 וראש המועצה החדש, נחום איצקוביץ קיבל את אישור הוועדה לשם בת חפר.

נקודת ציון חשובה הייתה כאשר בשנת 2018 מונה לראשונה עו"ד גיא ויצלבסקי תושב הישוב לכהן כסגן ראש מועצה אזורית עמק חפר

הקמתו של הישוב נועדה לשני צרכים:
צורך ממשלתי  אשר כבר משנות ה – 70 נהגתה תוכנית הנקראת ציר הגבעות ומטרתה הקמת ישובים לאורך קו התפר לצורך חיזוקו. תוכנית זו לא קרמה עור וגידים אך על בסיסה נהגתה תוכנית הכוכבים, הכוללת סדרה של ישובים לאורך קו התפר. בקרב מנהיגי המדינה היו כאלה שראו בהקמתם של הישובים דרך למחוק את הקו הירוק ויש כאלה שראו בהקמת הישובים דרך להגן על הישובים שבתוך הקו הירוק. מועצה אזורית עמק חפר ראתה בהקמת הישוב דרך לאפשר לבני עמק חפר לבנות את ביתם בעמק. גם שיקולים ביטחוניים, עמדו לנגד המועצה.

בתקופת התכנון החל הסדר החובות של הקיבוצים. קיבוץ רגבים אשר קיבל לידיו את אדמות הקיבוץ יד חנה סנש, לאחר שהתפרק, הסכים למכור את השטחים החקלאיים ולכסות את חובותיו. מציאת קרקע זמינה עם צרכים משותפים של הממשלה והמועצה הובילו את תהליך הקמתה של בת חפר במיקום בו קיים הישוב כיום.

יש הרואים את בת חפר, השוכנת במזרח עמק חפר, חלק מנחלת בנות צלפחד בן חפר, אשר קיבלו אישור לרשת את נחלת אביהם בשטח שסט המנשה.
שטחה של בת חפר הוא כ 950 דונם וצורתה, ממבט על, היא כשל האות ר. יש המדמים את צורת הישוב לשופר.

לאחר ההחלטה להקים את הישוב ולאחר תכנון הישוב, הוצאו  מתחמים למכרזים בהן זכו שבע חברות משכנות. מתחם נוסף הוגדר כבני ביתך ויועד בתחילתו ובחלקו הגדול,  עבור בני עמק חפר שלא התאפשר להם להיות בנים ממשיכים במושבים. אכלוס הבתים לווה בקשיים רבים בשל ויכוחים אודות תשתיות ועיכובים נוספים.

חלק לא קטן מהתושבים שעברו לקראת סוף 1996 לישוב, נכנסו לבתים בהם החשמל סופק על ידי גנרטור והמים סופקו דרך החברה המשכנת. הדרכים בין הבתים היו דרכי עפר והמדרכות המשתלבות וגינות הנוי לא נראו ברחובות. לאחר סיום הוויכוחים וקבלת טפסי האכלוס החלו רחובות הישוב לקבל את צורתם הנוכחית. הרחובות עם ריצוף משתלבות וערוגות נוי והשדרות נסללו בכבישים סלולים.