פרוטוקול מס' 24

נדון :פרוטוקול ישיבה מספר 24 מתאריך 24.03.26

• בתאריך 24/03/26 התקיימה ישיבת ועד מספר 24 (ישיבה מס' 2 לשנת 2026) .   
• מוזמנים : חברי ועד ומליאה.
• משתתפים: מפורט בנספח א.
• נושאים לדיון:
  • א. דברי פתיחה .
  • ב. מפגע תחנות כח בעמק חפר
  • ג. נושא ביטחון שאגת הארי- הצגה ע"י גורמים מטפלים .
  • ד. עדכונים בנושא הרחבה .
  • ה. עבודת חמ"ל ישובי .
  • ו. טיפול בנחל שכם- הצבעה על נציגות לטיפול.
  • ז. התייחסות וסיכום.
  • ח. הרמת כוסית לפסח.

• דברי פתיחה – אבי איפרגן יו"ר הוועד

נדלג על עדכונים ונפתח עם סגן ראשת המועצה חיזקי לגבי נושא תחנות כח.

• הצגת מפגע תחנות הגז מוצג ע"י חיזקי
  • א. המאבק נגד הקמת תחנות כוח מונעות גז בעמק חפר

הצגה של סטאטוס התכניות המשפיעות על העמק. הצגת התנגדות רחבה להקמת ארבע תחנות כוח גזיות נוספות באזור עמק חפר, תוך הדגשת ההשלכות הסביבתיות, הבריאותיות והתכנוניות. המועצה האזורית עמק חפר, יחד עם ארגונים סביבתיים ותושבים, מובילה מאבק נחוש נגד התוכניות.

• פרוט הצגה בנספח ב'.
  • ב. המועצה דורשת דיון תכנוני רחב לבחינת חלופות ומיקומים אחרים ברמה הלאומית.
  • ג. ההתנגדות היא בעיקר להקמה בשטחים פתוחים. תחנה בפארק תעשיות יכולה אולי להיבחן כחלופה, אך המועצה דורשת שיח תכנוני אמיתי שלא מתקיים כיום.
  • ד. נעשים ניסיונות לשכנע יישובים שחתמו על הסכמים (כמו גבעת חיים) לבטל את המהלך, כאשר בחלקם נרשמת התלבטות מחודשת.
  • ה. המאבק הוא ציבורי ומשפטי, מתוך נחישות למנוע את הקמת התחנות ולשמור על אופיו של עמק חפר.
  • ו. אבי איפרגן- מודה לחזקי על הצגת הנושא והעשייה. תמי סולומון אמציה יהישלום ואייל פישוב, הם הגורמים מטעם הישוב לקידום כל נושא ההתנגדות ושיתוף הפעולה עם כלל הגורמים לטיפול בנושא.
  • ז. לימור לנגביץ' – נחתם הסכם סולידריות בעמק בין חברי המליאה והיושבים, המבטיח תמיכה הדדית באירועים הקשורים לביטחון ובעיות סביבתיות (כמו בעיות מהנחל) בבת חפר ובמזרח העמק, נושאים שלא טופלו בעבר כראוי. הכרה והתקדמות קלה בנוגע לבעיות סביבה ספציפיות של הישוב מצד שאר חלקי העמק.

• עדכונים כלליים מפי אבי איפרגן ויריב קובי
  • א. פרויקטים תשתיתיים וענייני פיתוח – עיכובים ואתגרים:

1. פרויקט המים: נעצר ולא התקדם מאז אוקטובר 2023. החברה הכלכלית התחייבה להציג תוכנית חקר והמלצות להמשך עבודה ברבעון ראשון של 2026..
2. מבני ציבור לפעילות חוגים, פנאי, ספורט, חברה: המבנים הקיימים אינם יכולים להכיל את כמות הנוער והתושבים המשתתפים בפעילויות פנאי ותרבות. קיימת ביקורת על תכנון 1,000 יחידות דיור ללא תכנון מקביל של מבני ציבור.
3. גני ילדים בהרחבה: קיים חשש כבד מעיכובים. למרות נתוני מחלקת החינוך, נדרש להתחיל בתכנון ובניית גני ילדים כבר כעת כדי שיהיו מוכנים בעוד שנתיים-שלוש.
4. מכון טיהור שפכים (מט"ש) יד חנה: מכרז לפרויקט המט"ש, בעלות מוערכת של כ-250 מיליון ש"ח וקיבולת של 80,000 קוב (לעומת 15,000 כיום), אמור להתפרסם בימים אלה.

• ב. יוזמות התייעלות ושיפור איכות הסביבה:

1. מכולות סביב קידוח קקון 5: תלונות בנוגע לארבע מכולות ופגיעה באיכות הסביבה יטופלו בפגישה עם נציגי "מקורות" בשבוע הקרוב.
2. גגות סולאריים: מגיעים להסכמות מול החכ"ל ומועצה בטיפול בנושא זיכויים על גגות סולאריים, לאחר תקופה ארוכה של עיסוק בנושא.
3. חסכונות קטנים ודיגיטציה: נבחנות דרכים להתייעלות כלכלית על ידי איתור תשלומי יתר, חפיפה בין ספקים ושימוש באפליקציות, במטרה לייצר חסכונות בטווח הקצר ולהכניס עקרונות דיגיטציה.

• ג. חשיבות מוקד הפניות המרכזי:

1. יריב מדגיש את הצורך לפנות למוקד הפניות של המועצה (דרך הטלפון או בוט הווטסאפ של המועצה) בנוגע לכל בעיה או תלונה, החל מ"חתול ברחוב" ועד ל"ערוגה בכניסה לבית". הדבר משפר את היכולת לטפל במפגעים.
2. פנייה ישירה לבעלי תפקידים בווטסאפ או באופן פרטי אינה דרך עבודה יעילה ואינה מתועדת והטיפול אינו ממשיך ואינו במעקב.
3. היגיון ויתרונות: פניות דרך המוקד מאפשרות ניתוב יעיל לגורם הרלוונטי (לדוגמה, לאכיפה במקרה של חנייה לא תקינה), איסוף נתונים (דאטה) לצורך הפקת לקחים וקבלת החלטות, וניהול מסודר של הטיפול.
4. מעקב ובקרה: מנהלי התפעול יושבים שבועית, בוחנים את כל הקריאות, מחלקים משימות ומוודאים טיפול.
5. הדגשה: פנייה שלא נרשמה במוקד, מבחינת המועצה, "לא קיימת" ואינה מטופלת באופן מוסדר.

• סקירת ביטחון מפי אבי מלכה , בני ציפרוט, יובל סקורצ'רו .
  • א. מוכנות חירום וביטחון כללי:

1. כיתת כוננות: מגויסת ומוכנה לפעולה.
2. היערכות "צחי": נשמרת מוכנות מלאה לכל אירוע.
3. הערכות מצב: מתקיימות הערכות מצב שבועיות, המעדכנות את רכזי הביטחון (רבש"צים) בגזרה.
4. חשיבות המודעות: הודגשה חשיבות השמירה על מודעות ומוכנות (מאפס למאה) למרות שגרת המלחמה, והימנעות משאננות, לאור אירועים בלתי צפויים (כגון נפילת טיל בערד).
5. קבינט הביטחון: צוין לשבח על תיאום, ריכוז, ותפקוד סינרגטי יוצא דופן באירוע המתמשך.
   • ב. הסברה ותקשורת קהילתית:
6. עבודת דוברות: הדוברות פועלת ברצף, תוך דגש על חשיבות תקשורת רציפה לתושבים, גם אם לעיתים "עודפת".
7. תודות: הבעת תודה של יו"ר הועד למורן אלון על עבודת הדוברות האינטנסיבית "יום ולילה".

• ג. מרחבים מוגנים ותשתיות:

1. עדכון ממ"דים ציבוריים: פורסם עדכון הכולל מפה מדויקת של המרחבים המוגנים הציבוריים.
2. ממ"ד סמוך למגרש הטניס: הוגדר כיום כלא תקין כיוון שאינו עומד בתקן העדכני מפני האיום האירני, בניגוד לתקן הקודם שנועד לאיום מחיזבאללה.
3. הרחבה: קיימת דאגה לגבי היעדר מיגון נאות באזור ההרחבה, כולל עבור המאבטחים. נשקלה עלות מיגונית (כ-70 אלף שקל).
4. תשתיות בטיחות: נצבעו מחדש מעברי חצייה ובמפרים ביישוב, כחלק מפעילות ועדת הביטחון.
5. גדר מערבית: קיימות עבודות בחלק המערבי של היישוב, שגורמות לנזקים זמניים לגדר. סוכם עם הקבלן על תיקונים יומיומיים כדי לשמר יחסים טובים לקראת סיום הפרויקט. נדרשת סבלנות עם סיום העבודות.
6. מערכת סלאלום (מחסומי כניסה): הנושא עלה. פרוט בוועדת ביטחון.

• ד. פעילות מד"א – אבי מלכה

1. פעילות מתנדבים: מתנדבי מד"א מפעילים את התחנה 24/7, ללא הפסקה, ומחזיקים 11 אמבולנסים.
2. הערכה: הובעה הערכה רבה למתנדבים המסורים.
   • ה. אבטחה, סיורים ותקרית שער- אבי מלכה
3. הנושאים שעלו: אינם מפורטים מסיבת ביטחון מידע
   • חימוש מאבטחים
   • סיורים בהרחבה
   • אירוע גנבת טרקטורון
4. יובל סקורצ'רו- מבקש להדגיש את נושא "פעולת הוועד לאחר קבלת החלטה": יש צורך לשמור על משמעת פעולה בהתאם להחלטות שהתקבלו, ואף לגבות את החלטת הועד ולייצגה, גם אם קיימות דעות חלוקות, ולדון בשינויים סביב השולחן ולא באמצעות ביקורת חיצונית.

• ו. מערכות התרעה של פיקוד העורף:

1. אירועי אזעקה: נשאלה שאלה לגבי אירועים שבהם תושבים ביישובים סמוכים אצלם הופעלה התרעה, אך ביישוב זה לא.
2. הסבר טכני: הובהר שההתרעות פועלות לפי אזורים (פוליגונים), וצופרי היישוב תקינים.
3. תקלות טכניות: הוכר כי מערכות ההתרעה אינן 100% מושלמות, וייתכנו תקלות לכן, יש להישמע לפיקוד העורף .

• ז. המשך עבודת החמ"ל בישוב– יובל סקורצ'רו מחזיק תיק ביטחון.

1. בהמשך לישיבות שהתקיימו בפורום הביטחון, התחדד הצורך להמשיך להפעיל את החמ"ל.
2. התייחסות לשיח בוועד : התפתח שיח לא מכובד בעקבות הבקשה. התגובות והשיח אינן ראויים, ליו"ר ועדה בהחלט יש מנדט להחליט על הסטת כסף המוקצה לוועדה , בוודאי אם הוא דן על כך עם יו"ר הוועד ומקבל אישור.
   • ח. אבי איפרגן-
     1. בתקופה זו יש חשיבות רבה להמשיך את עבודת החמ"ל. ממליץ לבחון את ההמלצות שעלו לגבי גיוס כ"א נוסף למטרה זו. נותן גיבוי מלא להחלטה על הסטת תקציב במידת הצורך עבור השלמת משמרות.
     2. הרבה מאוד הערכה לפורום קבינט ביטחון אשר לאורך כל תקופת מבצע 'שאגת הארי' פועל ועובד באינטנסיביות, בתאום מירבי ותמיכה הדדית.
     3. מבקש לציין את עבודה הטובה של הדוברות בראשות מורן אלון, אשר משפיעה מאוד על החוסן היישובי, ומנגישה לתושבים את המידע הנדרש, אשר מאוד נחוץ לתושבים בימים אלו.

• סקירת תקציב – בני ויטנברג
  • א. במהלך השנים האחרונות מהמעבר לניהול עצמי, היישוב סובל מגירעון שנתי קבוע של כ-400,000 ₪ איתו אנו מתמודדים מידי שנה.
  • ב. הקושי הוא תזרימי ולא בהכרח תקציבי, מאחר שהתקציב השנתי הוצג כמאוזן.
  • ג. לפי ההערכות, במידה ולא יבוצעו שינויים והתאמות, לקראת סוף השנה הישוב עלול לאבד את היתרות שיש לו כיום בבנק.
  • ד. הצעות להתייעלות והגדלת הכנסות:
    1. הגדלת הכנסות (לדוגמה, מיוזמות חינוכיות כפי שנעשה ביישובים שכנים).
    2. קיצוץ בהוצאות ללא פגיעה בשירותים לתושב (ניקיון, גיזום, עובדים).
  • ה. החלטות חדשות:
    1. אין תוספות שכר לעובדים ללא אישור וחתימת יו"ר הוועד.
    2. כל ההזמנות והוצאות תקציב של הועדות (לא רק רכישות) יעברו דרך מנהל היישוב (יריב) לאישור, כדי לנהל את התזרים ולדאוג להוצאה ליניארית (50% בחציון ראשון, 50% בחציון שני).
    3. מנהל היישוב יכול לתכנן הוצאה עד 1.1 מיליון ש"ח בחודש. מעבר לכך נדרש בחינה ואישור ועדת הכספים.
    4. הוגדר יעד לעצור את הגירעון השנתי ולהגיע ליתרה של 800,000 ש"ח.
  • ו. אבי איפרגן–
    1. אנחנו עוקבים מקרוב אחר נושא התקציב והתזרים. יש לנו אחריות גדולה מאוד לשמור על מסגרת התקציב ולא לחרוג ממנה.
    2. בתקופה האחרונה קיימנו ישיבות רבות בנושא הכספים, בהם הוגדרו הנחיות לעבודה בכדי להדק את הפיקוח על ההוצאות והתשלומים. חלקן הוזכרו בישיבה.
    3. הצבתי יעד לצמצם את הגרעון הקבוע שיש לישוב מידי שנה ( כ 400,000 ₪), ואף להגיע ליתרות בחשבון בכדי לאפשר גמישות עבודה ותפעול.
    4. מעדכן שמצד המועצה עלתה הצעה שהמועצה תקדם תשלומים או תיקח הלוואה לכיסוי הגירעון התזרימי, אך יו"ר הוועד דחה נטילת הלוואות אישיות על ידי חברי הוועד.
    5. אם לא נצליח בתכנית נשקול קיצוץ רוחבי של 7% בתקציב הישוב.

• פרויקטים תשתיתיים וסביבתיים -תמי סולומון / אמציה
  • א. תוכנית תנועה: מקודמת ותוגש בקרוב למועצה לאישור.
  • ב. תעלת עוקף נחל שכם: הוצגה הצעה להפוך את תעלת העוקף הפתוחה (נחל שכם) לתעלה סגורה (מנהרה). צוין כי תוכניות כאלו היו בעבר אך נזנחו. התעלה הפתוחה מהווה סיכון בריאותי וסביבתי (ריחות, מחלות). אמציה ותמי מונו על ידי הוועד להוביל את הנושא.
  • ג. בעיית הקמינים (משרפות): מתנהל משא ומתן עם חברה בעלת פטנט להפיכת עשן מזהם לרסיסי מים, תהליך שידרוש כשנה לאישורים.

• החלטות והצבעות:

 חברי הוועד הצביעו לאשר את תמי סולומון ואמציה להוביל את פרויקט "תעלת נחל שכם"

להפוך את התעלה הפתוחה של נחל שכם לתעלה סגורה (מנהר) ולטפל בפרויקט מול כל הגורמים הרלוונטיים.  7 קולות בעד האישור.

• סיכום וברכות יו"ר הועד אבי איפרגן
  • א. יו"ר הוועד הדגיש את חשיבות האיחוד והפעולה המשותפת של חברי הוועד כדי לקדם את הישוב באופן משמעותי.
  • ב. ברכות לחג הפסח הקרב, בתקווה לפריחה והתחדשות בפרויקטים חדשים וקידום הישוב.
  • ג. איחולי יום הולדת לאייל פישוב.
  • ד. תודה לשנינה על הכיבוד ועל אירוח הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 22:20

בברכה

אבי איפרגן,

יו"ר ועד בת חפר

נספח א- רשימת משתתפים

חברי ועד: אבי איפרגן, תמרה ארבג'ל , תמי סולומון, אורי קובלסקי, אבי מלכה, איידן לוי ,יובל סקורצ'רו, קרן אלבוחר, זיו לשם

מנהלים: יריב קובי

מליאה: אייל פישוב, רווית דניאל, לימור לנגביץ'

מוזמנים: אמציה יהי שלום, בני ויטנברג, בני ציפרוט, אלי לוי ,יאיר יעקוב, מורן אלון

נעדרים: תום דן, 

אורחים : חיזקי סיבק ס. ראש מועצה

נספח ב- הצגת נושא תחנות הכוח ע"י סגן ראשת המועצה

1. אופי התחנות המוצעות והשפעותיהן:

• א. התחנות מבוססות על דלקים פוסיליים (גז טבעי) ואינן נחשבות לאנרגיה מתחדשת.
• ב. הנחת העבודה היא שהן יפלטו רעלים לאוויר, בדומה לתחנות דלק פוסיליות אחרות.
• ג. כל תחנה תשתרע על כ-70 דונם ותכלול מיכלי סולר בנפח של כ-15 אלף ליטר.
• ד. הארובות, בגובה 30-80 מטר, יהיו גלויות מכל פינה בעמק.
• ה. קיימת תופעה של אינברסיה בכ-80 ימים בשנה, שבה העשן ישקע באזור במקום להתפזר.

2. 2. מיקום התחנות והריכוז הגבוה באזור:

• א. על פי תוכנית הממשלה, אזור 2 (שבו נמצא עמק חפר) אמור לאכלס כ- ארבע תחנות.

בפועל, מדובר על ארבע תחנות בטווח מצומצם בתוך העמק:

1. "אורות יצחק" (לשעבר "תקומה"): על קרקע מינהל, סמוכה ליישובי עמק חפר (900 מטר לבת חפר, 3 ק"מ מהמרכז).
2. תחנה בין עין החורש למעפיל: בהספק של 630-900 מגה-וואט.
3. תחנה בפארק התעשיות ליד מתקן ההתפלה: תוכנית ייחודית שאינה כפופה להחלטת הממשלה בשל הספק נמוך מ-630 מגה-וואט.
4. תחנה לאורך מסילת הברזל: בין ויטקין למעברות, בקידום קיבוצי גבעת חיים (איחוד ומאוחד) וחברת OPC.

• ב. התחנות יתווספו למקורות זיהום קיימים כמו "אורות רבין" בחדרה, OPC1 ו-OPC2 בחדרה, כבישים ראשיים, מסילות רכבת, משרפות ומאגר הגז בים.
• ג. הזיהום בצד המערבי-צפוני של העמק כבר כיום גבוה יותר ממפרץ חיפה, על פי איגוד ערים לאיכות הסביבה.

3. תהליך התכנון הלקוי:

• א. תוכניות מתאר ארציות קודמות (תמ"א 41, תמ"א 10/11) בוטלו או לא אושרו במלואן.
• ב. החלטת ממשלה 2282 יצרה מודל חדש: יזמים מוצאים קרקע המתאימה, מקבלים אישור ממשרד האנרגיה ומינהל התכנון, ורק אז מקודמת החלטת ממשלה לתכנון (לא להקמה).
• ג. התכנון מתבצע בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל).
• ד. השיטה הזו, של "מיקום ואז תכנון", הובילה יזמים לחפש יישובים שישתפו פעולה בהעמדת קרקע תמורת הסכמים מסחריים יקרים, לעיתים בחשאי, מבלי שהמועצה או הציבור הרחב ידעו.
• ה. ההסכמים עם היישובים (למשל בית ינאי, שהיה הראשון לאשר) הם על תנאי, ותהליך התכנון הפורמלי (כולל סקירות סביבתיות מפורטות) טרם החל בפועל.

4. עמדת המועצה וההתנגדות:

• א. התנגדות מוחלטת לכל ארבע התחנות המתוכננות.
• ב. התנגדות לשיטת התכנון: הות"ל פועל בצורה נקודתית ("יורים בחושך"), ללא תכנון על-אזורי או ארצי, ומבלי לבדוק השפעות מצטברות.
• ג. חשש מפגיעה סביבתית ובריאותית: זיהום אוויר, זיהום אור, מגבלות רעש וקרינה אלקטרומגנטית.
• ד. חשש ביטחוני: תחנות כוח הן יעד אסטרטגי, ומיקומן ליד קו התפר ובנתיבי יירוט טילים מגביר את הסיכון.
• ה. חשש להפיכת העמק לאזור תעשייה: ריכוז התשתיות (כבישים, מסילות, קווי גז וחשמל) עלול למשוך מתקנים תעשייתיים נוספים.

5. גורמים תומכים במאבק ופעולות:

• א. גורמים ממשלתיים: המשרד להגנת הסביבה מתנגד לכל התחנות. איגוד ערים לאיכות הסביבה מסר חוות דעת מתנגדות.
• ב. ארגונים ירוקים: תומכים במאבק.
• ג. משרד הביטחון: טרם השתתף בדיונים, אך צפוי להביע עמדה.
• ד. המועצה: הקצתה תקציב ניכר (מעל מיליון ש"ח), מינתה יועצים אסטרטגיים, סביבתיים ומשפטיים (כמו עו"ד אילן בומבך) כדי לנהל את המאבק.
• ה. תושבים: הוקם מטה תושבים פעיל. השתתפות (אף של 50 איש) בשימועי הות"ל ("קונגרס") יצרה רושם משמעותי.
• ו. קריאה לפעולה: חשוב מאוד להגביר את המודעות, לחתום על עצומות ולהשתתף באירועי שיתוף ציבור, כדי להפגין חזית אחידה של כלל תושבי העמק.